כתבי הקודש
עברים 12:1-2
1לָכֵן גַּם־אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר־עֲנַן עֵדִים רַב כָּזֶה מְסֹבֵב אֹתָנוּ נַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ כָּל־טֹרַח וְהַחֵטְא הַמַּקִּיף עָלֵינוּ וְנָרוּצָה בְסַבְלָנוּת אֶת־הַמְּרוּצָה הָעֲרוּכָה לְפָנֵינוּ׃ 2וְנַבִּיטָה אֶל־יֵשׁוּעַ רֹאשׁ הָאֱמוּנָה וּמַשְׁלִימָהּ אֲשֶׁר בְּעַד הַשִׂמְחָה הַשְּׁמוּרָה לוֹ קִבֵּל אֶת־הַצְּלוּב וַיִּבֶז הַחֶרְפָּה וַיֵּשֶׁב לִימִין כִּסֵּא הָאֱלֹהִים׃
רוצו במרוץ
הרהור קצר שיעזור ליישם את דבר אלוהים.
האיגרת אל העברים מציירת את החיים הנוצריים כמרוץ למרחקים ארוכים. רצים אינם נושאים משקל מיותר; הם משליכים אותו מעליהם. חלק מהמשאות הם חטאים, וחלקם סתם הסחות דעת שמאטות אותנו. את המרוץ רצים “בסבלנות”, כלומר בהתמדה יציבה ולא בספרינט. והסוד הוא לאן אנו מביטים: “אל ישוע, מחולל האמונה ומשלימהּ”. הוא התחיל את אמונתך והוא ישלים אותה. שמור היום את עיניך עליו.
חיזוק
הצהרה המבוססת על כתבי הקודש, ליום שלכם.
אני משליך כל משא ורץ בסבלנות, מביט אל ישוע שהתחיל את אמונתי וישלים אותה.
תפילה
תפילה פשוטה כמענה לדבר אלוהים.
אדוני ישוע, הראה לי את המשאות שעליי להשליך. תן לי סבלנות למרוץ שהצבת לפניי, ושמור את עיניי נעוצות בך כשאני מתעייף. תודה לך שתשלים את מה שהתחלת בי. בשמך, אמן.